פרשת וירא
הרב רחמים דעיז אייר, תשפא19/04/2021פרק ד מתוך הספר חידושי תורה הרב רחמים דעי![]()
+ תיאור הספר
+ הצג את פרקי הספר
<< לפרק הקודם
-
לפרק הבא >>
פרק ד מתוך הספר חידושי תורה הרב רחמים דעי
תגיות:חידושי תורה הרב רחמים דעיהרב רחמים דעיספרים
"וישא עיניו וירא הנה שלושה אנשים נצבים עליו וירא וירץ לקראתם וגו'"
בתחילה כתב נצבים עליו אכ' למה צריך לרוץ ולעד' נל' דרך רמז שידע שהמלאכים לעולם עומדים באותה מעלה אבל האדם הוא עולה ממעלה למעלה עי' המצוות שהוא עושה פמש' ונתתי לך מאלכים בין העומדים האלה- עכ' כשבאו המלאכים לאברהם היתה להם מעלה על אברהם עכ"ב נצבים עליו זא' שהם עולים עליו במעלה אבל כשחשב אברהם לעשות מצות הכנסת אורחים עלה למעלה והיו באותה דרגה ועכ' כתיב וירץ לקראתם ז"א זה כנגד באותה מעלה ואחר שעשה במצוה בפוע עלה עליהם במעלה ועככ' כתיב והוא עמד עליהם ז"א שאברהם עלה עליהם ודו"ק.
"ויאמרו אליו איה שרה אשתך וגו'"
כתב רש"י ויאמרו אלין נקוד על איו' שכאילו ותניא רש' כן אלעזר אומר כל מקום שהכתב רבה על הנקודוה אתה דורש הכתב וכו' וכאן הנקודה רבה על הכתב אתה דורש הנקודה שאף לשרה שאלו אין אברהם ולהבסוף למה שאלת אברהם על שרה כתובה בפירוש אבל השאלה לשרה על אברהם רק כרמז לרמוז לנו מאמר רזל' אל תרבה שיחק עם האישה וכמעשה של אשתך של רמעם' הגלילי ע"ש.
"ויקח חמאה וחלב ובן הבקר אשר עשה"
כתב רש"י קמא קמא שתקן אמטי ואייתי קמייהו לע"ד נ"ל דאצטריך רש"י לדבריו דקשה לי איך אברהם עובר על לאו ולפני עוד לא תתן מכשול ונתן למלאכים בשר בחלב עכ' כתב רש"י קמא קמא אייתי קמייהו ז"א שנתן להם חלב וחמאה ראשנים ואם אדם אכל חמאה או שתה חלב מתחילה מותר לו לאכול בשר אחך' ועי' כשפתי חכמים מש' כזה ע"ע.
"ויאמר שוב אשוב אליך כעת חיה וגו'"
כתב רש"י כעת חיה כעת הזאת לשנה הבאה ופסח היה ולפסח הבאה נלד יצחק וכך תרגם אונקלוס כעידן דאתון קיימין וכן תרגם יונתן בן עוזיאל מיתב איתוב לותך לשתא דאתיא וכו' וכך תרגם ירושלמי בעידן הדין דאתון קיימין.
'עיי' במסכת ראש השנ דף י' ע"ב ודף י"א עא''
תניא רבי אליעזר אומר וגו' בפסח נולד יצחק בראש השנה נפקדה שרה וגו' רבי יהושע אומר וגו' בפסח נולד יצחק בר"ה נפקדה שרה וגו' והנה רש"י פרש דלא כתלמודה דידן וסמך על המכילא ולע"נד דרש"י קשיתיה מלת כעת חיה דבתלמודה דידן דרש רק מילת למועד שפירו' הוא חג ובגמ' שקיל וטרי ע"ז עי' שם בדף י"א ע"א ועי' בתוספות שם בד"ה אלא דקאי בחג וכו' ושור' למהרשא' שהאריך בזה עע'.
"ויבאו שני המלאכים וגו'"
"ויאמר הנה נא אדוני סורו נא אל בית עבדכם וגו'"
הא דלא נשתבח לוט בהכנסת אורחים כמו שנשתבח א"א עיי כרש"י, ולדעתי שלוט לא התה לא הכנסת אורחים עם כול האנשים אלא עם האנשים המכובדים לכן שראה אותם מלאכים רק לקראתם וע"כ דייק הפסוק שני המלאכים אבל אצל אברהם נראו כמו ערבים ודייק הפסוק שלשה אנשים ללמד אותנו שא"א לא היה מבדיל בין איש לאיש העיקר אצלו המצוה של הכנסת אורחים ודו"ק.
בתחילה כתב נצבים עליו אכ' למה צריך לרוץ ולעד' נל' דרך רמז שידע שהמלאכים לעולם עומדים באותה מעלה אבל האדם הוא עולה ממעלה למעלה עי' המצוות שהוא עושה פמש' ונתתי לך מאלכים בין העומדים האלה- עכ' כשבאו המלאכים לאברהם היתה להם מעלה על אברהם עכ"ב נצבים עליו זא' שהם עולים עליו במעלה אבל כשחשב אברהם לעשות מצות הכנסת אורחים עלה למעלה והיו באותה דרגה ועכ' כתיב וירץ לקראתם ז"א זה כנגד באותה מעלה ואחר שעשה במצוה בפוע עלה עליהם במעלה ועככ' כתיב והוא עמד עליהם ז"א שאברהם עלה עליהם ודו"ק.
"ויאמרו אליו איה שרה אשתך וגו'"
כתב רש"י ויאמרו אלין נקוד על איו' שכאילו ותניא רש' כן אלעזר אומר כל מקום שהכתב רבה על הנקודוה אתה דורש הכתב וכו' וכאן הנקודה רבה על הכתב אתה דורש הנקודה שאף לשרה שאלו אין אברהם ולהבסוף למה שאלת אברהם על שרה כתובה בפירוש אבל השאלה לשרה על אברהם רק כרמז לרמוז לנו מאמר רזל' אל תרבה שיחק עם האישה וכמעשה של אשתך של רמעם' הגלילי ע"ש.
"ויקח חמאה וחלב ובן הבקר אשר עשה"
כתב רש"י קמא קמא שתקן אמטי ואייתי קמייהו לע"ד נ"ל דאצטריך רש"י לדבריו דקשה לי איך אברהם עובר על לאו ולפני עוד לא תתן מכשול ונתן למלאכים בשר בחלב עכ' כתב רש"י קמא קמא אייתי קמייהו ז"א שנתן להם חלב וחמאה ראשנים ואם אדם אכל חמאה או שתה חלב מתחילה מותר לו לאכול בשר אחך' ועי' כשפתי חכמים מש' כזה ע"ע.
"ויאמר שוב אשוב אליך כעת חיה וגו'"
כתב רש"י כעת חיה כעת הזאת לשנה הבאה ופסח היה ולפסח הבאה נלד יצחק וכך תרגם אונקלוס כעידן דאתון קיימין וכן תרגם יונתן בן עוזיאל מיתב איתוב לותך לשתא דאתיא וכו' וכך תרגם ירושלמי בעידן הדין דאתון קיימין.
'עיי' במסכת ראש השנ דף י' ע"ב ודף י"א עא''
תניא רבי אליעזר אומר וגו' בפסח נולד יצחק בראש השנה נפקדה שרה וגו' רבי יהושע אומר וגו' בפסח נולד יצחק בר"ה נפקדה שרה וגו' והנה רש"י פרש דלא כתלמודה דידן וסמך על המכילא ולע"נד דרש"י קשיתיה מלת כעת חיה דבתלמודה דידן דרש רק מילת למועד שפירו' הוא חג ובגמ' שקיל וטרי ע"ז עי' שם בדף י"א ע"א ועי' בתוספות שם בד"ה אלא דקאי בחג וכו' ושור' למהרשא' שהאריך בזה עע'.
"ויבאו שני המלאכים וגו'"
"ויאמר הנה נא אדוני סורו נא אל בית עבדכם וגו'"
הא דלא נשתבח לוט בהכנסת אורחים כמו שנשתבח א"א עיי כרש"י, ולדעתי שלוט לא התה לא הכנסת אורחים עם כול האנשים אלא עם האנשים המכובדים לכן שראה אותם מלאכים רק לקראתם וע"כ דייק הפסוק שני המלאכים אבל אצל אברהם נראו כמו ערבים ודייק הפסוק שלשה אנשים ללמד אותנו שא"א לא היה מבדיל בין איש לאיש העיקר אצלו המצוה של הכנסת אורחים ודו"ק.
הוסף תגובה
עוד מהרב רחמים דעי
עוד בנושא ספרי חידושים-תנך